רק מילה טובה או שתיים
כמו החיים עצמם, גם בזוגיות יש מעגל חיים.
הסיום האידאלי של מעגל הזוגיות מסתיים באותו זמן שבו מסתיים מעגל החיים.
יש כמה הבדלים בכל זאת. הראשון והחשוב שבהם הוא הבחירה.
מרגע שאדם נולד, הוא חי, לעומת זאת הזוגיות אינה ברירת מחדל אלא בחירה מודעת ומושכלת יומיומית.
בני זוג בוחרים להיות, להשאר, לתחזק את הזוגיות שלהם. הם לא חייבים להשאר. אבל אם הם עובדים נכון, הם יהיו מחוייבים לה.
מהי עבודה זוגית נכונה?
ראשית היא הבנה שיש כאן זוג ולא שני אנשים בודדים.
ההבנה שאנחנו זוג מחייבת אותנו להתייחס אחד אל השני.
אלא שבשביל להתייחס אחד אל השני, אנחנו חייבים להכיר את עצמנו.
כשאני יודע מי אני, אני יכול להבין שגם לאחר יש רצונות, צרכים, שאיפות.
זוגיות טובה היא מעצימה, היא עוזרת לכל אחד להיות הגרסא הטובה יותר של עצמו. היא חברות עמוקה מאוד שאינה תלויה בדבר אלא הופכת להיות החיים עצמם.
איך עושים את זה?
לכל אחד ואחת יש את הדרך שלהם.
ובכל זאת, אם נתבונן בזוגות שחיים באהבה, נראה מספר עקרונות שחוזרים על עצמם.
נתינה בלי התחשבנות, אבל עם גבולות. כאשר מתחשבנים, הנתינה מפסיקה להיות נתינה אלא דרישה. דרישה למשהו שהשני לא מעניק ולכן מתחשבנים. כשמעניקים בלי התחשבנות, זו נתינה אמיתית, בלי ציפייה. היא נינוחה ומקרינה בטחון של המעניק בעצמו. הגבולות הופכים את הנתינה לעמוקה יותר. שהרי אם אדם לא מסוגל לסרב, הרי שהוא גם לא באמת הסכים, הכל הופך להיות מן נתינה מכח האנרציה, לא כי באמת רוצים לתת. כשאדם יודע לסרב, הרי שהוא לא נותן כי אין ברירה אלא כי החליט לתת.
התחשבות. לדעת מה חשוב לבן/בת הזוג ולא לדרוך על הנקודה הכואבת. מצד שני לדאוג לצרכים שלהם. לזכור שהם בעלי רצונות והרצונות שלי לא יכולים לבטל את הרצונות שלהם. התחשבות.
פרגון ואהבה. לא מספיק לאהוב, צריך לומר את זה. צריך להביע את זה. יש שתי דרכים של הבעת אהבה, הדרך של המביע והדרך של המקבל. וכאן אנחנו חוזרים אל ההתחשבות. יש אדם שזקוק למילים טובות, להודעות קצרות באמצע היום. יש אחר שמתנה קטנה מידי פעם היא זו שעושה לו את היום, יש כאלו שצריכים מחוות קטנות, הכנת כוס תה, הכנת קפה, הגשת ארוחה למיטה מידי פעם, או כל דבר אחר. יש כאלו שרק צריכים את הביחד, להיות ביחד, אפילו לשתוק או לעשות כל אחד את שלו, אבל כשהשני נמצא שם.
לחשוב מה השני/ה צריכים ולהעניק את זה. אם זה מסתדר לשני הצדדים מה טוב, אם לא, אז לעשות את המחווה מידי פעם.
הפרגון והיחס אל הדרך שבה בן/בת הזוג היו שמחים לקבל את האהבה, מראה יותר מכל על ההתמסרות אחד כלפי השניה.
זה מראה על אהבה, על חברות, על המקום הגבוה שבו אני מציב את בן/בת הזוג שלי. זה מאפשר להסתכל על הטוב שבהם גם בזמנים קשים.
נכתב ע"י משה לקס, יועץ זוגי ומאמן אישי להתפתחות.